פסק-דין בתיק ת"ק 17630-11-10

1.         עסקינן בתאונת דרכים, בה נפגע רכבו של התובע לאור ינקוביץ (להלן: "לאור") וכן רכבו של הנתבע 1 עומרי חן (להלן:"עומרי") והיות וכ"א מהם סבור שהאחריות לגרם התאונה רובצת על זולתו, הגיש לאור תביעה נגד עמרי ובעקבות כך הגיש עומרי תביעה שכנגד נגד לאור.

            כנראה, ששני המעורבים בתאונה קיבלו את נזקיהם הממשיים מהמבטחות שלהם ולכן, הגיש לאור תביעה זו לקבלת נזקיו העקיפים בסכום של 2,803 ש"ח, הכולל בחובו: השתתפות עצמית בסך 2,109 ש"ח, כינון פוליסה בסך של 194 ש"ח, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ש"ח ואילו עומרי תובע נזקיו העקיפים בסכום של 7,424 ש"ח, הכולל בחובו: השתתפות עצמית בסך של 2,425 ש"ח, השתתפות עצמית ירידת ערך בסך של 2,079 ש"ח, כינון בסך 40 ש"ח, הפסד הנחת היעדר תביעות בסך של 2,380 ש"ח, הפסד ימי עבודה וטרחה בסך של 500 ש"ח.

2.         א.         העובדות המועלות על ידי לאור ושיש בהן, לדעתו, להטיל האחריות לקרות התאונה

על עומרי הן, שביום  1.7.10 יצא לאור ממקום חניה והחל מתקדם במעלה הרחוב ולפתע זינק רכב, נהוג בידי עומרי בנסיעה לאחור ופגע בחלקו הקדמי של הדופן הימנית של רכבו של לאור.

ב.         לעומת טענותיו של לאור, מציין עומרי - בכתב ההגנה, שהוא יצא מחניית משרדו בנסיעה אחורנית במהירות איטית וכאשר היה בעצירה מלאה והתכונן להתיישר ולהתחיל בנסיעה, החל רכבו של לאור לצאת מחניית ביתו, אשר נמצאת מעבר לכביש מהמקום בו עצר רכבו של רועי ולאור, מסיבה לא ברורה, לא הבחין ברכבו של עומרי והתנגש בו עם חלקו הימני קדמי בחלקו האחורי ימני של רכבו של עומרי.

3.         מהעובדות, שהעלה כ"א מהצדדים עולה, שאין מחלוקת, שבתחילה יצא כ"א מהמעורבים בתאונה ממקום חנייה: עומרי יצא ממקום חניית משרדו וגם לאור יצא ממקום חנייה ואין גם מחלוקת שהייתה התנגשות בין שני כלי הרכב.

            עם זאת, בעוד שעומרי טוען, שרכבו נפגע עת היה הרכב בעצירה מלאה והתכוון להתיישר ולהתחיל בנסיעה קדימה ואז תוך כדי נסיעה לאחור של לאור פגע לאור ברכבו של עומרי, טוען לאור שאכן יצא מחנייה, אך כאשר החל להתקדם, רק אז זינק רכבו של עומרי לאחור ותוך כדי כך פגע ברכבו של לאור.

4.         לאחר שבחנתי ושקלתי את כל חומר הראיות, כולל עדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו במהלך הדיון, אני קובע, שהנסיבות והעובדות מצביעות על כך, שיש לייחס לכ"א אשם תורם של 50% לקרות התאונה, שכן בנסיבות, כפי שהובהרו, תרם כל אחד מהם את חלקו לגרם התאונה - זאת מן הנימוקים הבאים:

א.         התמונה - נ/1- משקפת לדעת שני הצדדים את מיקום קרות האירוע, כאשר אין חולק על כך, שעומרי יצא ממקום החנייה המסומן ב-X בתמונה ואילו לאור יצא ממקום החנייה שבין המכוניות העומדות - מול מקום החנייה ומקום היציאה של עומרי.

העדויות שמסרו המעורבים בתאונה, מצביעות על כך, שהאחד לא שם לב ליציאתו של השני ובהגיע למקום בו יכול היה כל אחד מהם להמשיך בכיוון נסיעתו - אירעה ההתנגשות.

ב.         לאור מתאר את כיוון יציאתו אל כיוון מקום יציאתו של עומרי ובעת שיצא - ראה שהכל פנוי. עוד מוסיף לאור ואומר, כי בעת שרצה לצאת, כנראה שעומרי לא ראה אותו ותוך כדי נסיעתו לאחור פגע ברכבו.

מעדותו של לאור גם עולה אחריותו, משום שלטענתו הוא לא ראה את רכבו של עומרי שכבר נסע לאחור וכדבריו:" ..לא ראיתי אותו, לא קלטתי אותו, יצאתי חזרה ואז שמעתי את הבום ואז קלטתי שהוא יצא מחניה".  (ראה עדותו של לאור בעמ' 1 לפ',ש' 16- 18)

אכן כן, אני מקבל את דבריו, שעומרי לא הבחין ברכבו של לאור, אך עם זאת עולה שגם לאור לא הבחין ברכבו של עומרי. אם לאור מעיד, שיצא חזרה ואז שמע את הבום, זהו אות וסימן שרכבו של עומרי כבר היה מאד קרוב אליו בנסיעה לאחור ואם היה ער לנעשה בדרך ואם היה נוהג בזהירות המתאימה לאותם תנאים - היה חייב להבחין ברכבו של עומרי כשם שעומרי היה חייב להבחין ברכבו של לאור.

ג.          א)         תיאורו של לאור על מקום יציאתו מחניית ביתו ועל המכוניות שחנו בצד

הכביש, מוכיח, שאותן מכוניות הסתירו לו את שדה הראיה ולכן לא היה יכול להבחין מבעוד מועד ברכבו של עומרי, אשר בינתיים גם הוא יצא לאחור ממקום החנייה.

אני לא מקבל את גרסתו של עומרי, לפיה קרתה התאונה עת ניסה כבר להתיישר ולהתחיל בנסיעה קדימה ואיני מקבל את הטענה, שרק אז החל רכבו של לאור לצאת מחנייה, אשר נמצאת מעבר לכביש, אלא אני קובע, כי בעת שעומרי יצא מחניה וכבר הגיע לכביש, כבר הספיק גם לאור לצאת מחנייה והגיע כמעט לאותו מקום אליו הגיע עומרי ולכן, חובה הייתה על כ"א מהם להבחין ברכב זולתו.

ב)         כשם שלאור טען, שבעת היציאה הכביש היה ריק, כך טוען גם עומרי, שבעת היציאה היה הכביש ריק לחלוטין -אך עצם ההתנגשות מצביעה על כך שטענות אלו אינן עולות עם תוצאת ההתנגשות. (ראה טענתו של לאור בעמ' 1 לפ',ש' 15 וטענתו של עומרי בעמ' 3 לפ', ש' 21).

אין להוציא מכלל אפשרות, שהן לאור והן עומרי בדקו בטרם יצא כל אחד מהם מהחנייה שלו, ברם במבחן התוצאה מתברר, שהבדיקה לא הייתה מספיקה ויסודית, שכן באותו שלב אליהם כבר הגיעו שני הרכבים ועוד בטרם ההתנגשות, הייתה לכ"א מהם האפשרות להבחין ברכב האחר - לו רק היו בודקים היטב את הנעשה מאחור ומקדימה.

ג)          לאור הציג סרטון בבית המשפט ולתמצות הסרטון העלה את מקום החנייה, את מקום יציאתו וכיוון נסיעתו על גבי תרשים - ת/1. הסרטון והתרשים, אכן מחזקים את מסקנת בית המשפט בדבר האחריות המשותפת של הצדדים, שכן עינינו הרואות, שלאור יצא ממקום חניה ששדה הראיה הוסתר על ידי רכבים חונים וביציאתו בכיוון נסיעה הפוך לתנועה - מקום ממנו יצא עומרי- (ראה סימון מס' 3 בתרשים ת/1) הגיע לאור סמוך מאד לרכבו של עומרי ומשלא הבחינו זה בזה - הראה ההתנגשות.